רשלנות רפואית

רשלנות רפואית הינו מושג בעייתי קמעה, מפאת העובדה שברוב המקרים, מבטא תחומים מעט אפורים, כאשר לא תמיד קל להבחין בין טעות לרשלנות. זו הסיבה שלעיתים קרובות, תביעות נזיקין עקב טענה לרשלנות רפואית עוברות וועדות ארוכות ורציניות, למען הידיעה האם יש להכיר בטעות שביצע הרופא במטופל, כטעות גרידא, או שאכן יש מקום להאשימו ברשלנות, כי אז אופן הטיפול יהיה חמור הרבה יותר. רשלנות רפואית, היא, אפוא, מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, אשר גורמים נזק למטופל. לצורך העניין, רשלנות רפואית יכולה להיות ברורה לחלוטין, קרי, מתן תרופה שלא מתאימה כלל למחלה של המטופל, או, רחמנא ליצלן, השארת כלי ניתוח בגוף המטופל, כגון מספריים או מלקחיים, לאחר סיום הניתוח עצמו (ועד דמה שנשמע הדבר חמור, מקרים מסוג זה קרו אף קרו).

תוצאות הרשלנות

 רשלנות רפואית, כאמור, מובילה לתביעות נזיקין, חרף העובדה שברוב המקרים, אין בכוונת הרופא לפגוע. ולכן, יוצא מכך, כי יש ביקורת שיפוטית על רופאים, מה שלא חל על עובדים אחרים מתחומים שונים, מה שיכול להוביל למירמור רב, ובצדק. המושג רשלנות רפואית הופיע לראשונה כבר לפני קרוב ל-2500 שנים, בתקופת בית שני בארץ ישראל, בתקופת התנאים והאמוראים, אשר הזכירו את המושג במסכות שונות. כמו כן, המושג הופיע במשפט האימפריה הרומאית, אורים ותומים לכלל התרבות המערבית עד היום (מלבד פוליגמיה, פדופיליה והסתאבות שהובילה למסיבות חשק באותה תקופה).  איך ניתן, אם כן, להגדיר רשלנות רפואית? למושג אלמנט מרכזי אחד- חובת הזהירות. חובת הזהירות, אף היא, מתחלקת לשתיים: זהירות מושגית, משמע, פורמאלית, בדבר אחריותו של הרופא ליידע את המטופל בהליך עצמו, לקראת מה הוא הולך, מה יהיה בטיפול וכמו כן, תופעות הלוואי יכולות לחול, עקב שימושים בתרופות מסויימות. לעומת זאת, זהירות קונקרטית, היא הזהירות הפרקטית, המעשית, בדבר אחריותו של הרופא להעניק את הטיפול המסור והטוב ביותר למטופל, מבחינה טכנית כמובן. אין ספק כי בשנים האחרונות, בעולם המערבי, המושג צבר תאוצה ושיח עליו החל להתפתח יותר ויותר. עם זאת, אנו כישראלים, יכולים לחוש גאווה, מצב הרפואה פה, במצב מצוין.

Joomla 1.6 Template by sinci